Category: רשימות

רבים מאיתנו בשמאל שעברנו את קיץ 2014 בישראל – חטיפת הנערים, רצח אבו-חדיר, ומלחמת “צוק איתן” – חווינו בו נקודת מפנה נוראית בפוליטיקה הישראלית. הבועה התל אביבית התפוצצה ומאז כבר לא בטוח להפגין בשום מקום; הכהניסטים יצאו מהחורים שלהם ולא חזרו מאז, אלא הפכו מאז לשחקן ממשי בפוליטיקה הארצית. לא דובר על כך רבות בחו”ל, אז כתבתי מעט על חוויותיי והתרשמויותיי מהקיץ הנוראי ההוא והשינוי שהוא מסמן בחברה הישראלית. לקריאת הרשימה המלאה באנגלית >>

ברשומה קצרה באנגלית, אני טוען כי הציונות היא בבסיסה עמדה ימנית בדיון הפנים-יהודי הוותיק על מקומנו בעולם בו אנו מודרים בהיותנו יהודים. בעוד היו וישנם זרמים בציונות השואפים לאחדה עם חזונות וערכים של השמאל, עצם העמדה הציונית באשר ל”שאלת היהודים” היא עמדת ימין עמוקה – ואף מציגה דמיון מטריד לעמדות אנטישמיות של ממש סביב הסוגייה.

ברשימה זו אני מזכיר שהטקטיקות הלעומתיות של “פעולה אנטיפשיסטית” (“אנטיפה”) מגיעות מתוך הקשר של מחקר ומעקב אחר פעילות הימין הקיצוני, ובתוך ההקשר הזה יש להבין אותן. אל הטקסט המלא >>

ברשימה זו אני טוען שהתפשטות גישת הצרכנות המודעת במעגלי שמאל היא נצחונו הגדול של הניאו-ליברליזם, עם תפישתו שבחירה צרכנית היא מהות החירות הדמוקרטית. פירטתי טענה דומה, עם דגש מעט שונה, בטור שפרסמתי בעברית ב”שיחה מקומית” בהמשך. אל הטור בשיחה מקומית (“הצד האנטי-דמוקרטי של הצרכנות המודעת”) >> אל הרשימה באנגלית (“נצחונו הגדול של הניאו-ליברליזם”) >>

פרויקט מקסים של יהודים אמריקאיים מציע צורת מגדר שלישית לשפה העברית בתור פתרון עבור דוברות עברית א-בינארייםות, אך מתעלם בכך מהפתרונות השונים הרווחים בקהילה הקווירית בישראל לטובת פתרון שתואם תפישות מערביות של לשון א-בינארית, המתמקדות בהוספת כינויי גוף חדשים, בניגוד לתפישות שהתפתחו בקהילת דוברות העברית, לפיה יש להשמיש מחדש צורות קיימות באופן המתעלה על הבינאריה המובנית של השפה.